חיסונים

למה לחסן ילדים ופעוטות אם המחלה אצלם בדרך כלל קלה?

• כדי למנוע סיכון למחלה קשה: אף שהסיכון למחלה קשה אצל פעוטות ואצל ילדים וילדות שנדבקו בקורונה הוא נמוך יותר מאשר אצל מבוגרים, יש ילדים שמפתחים מחלה קשה, גם ללא מחלות רקע. הנתונים מצביעים על כך שעל כל 900 ילדים מאומתים לקורונה – אחד יפתח מחלה קשה ויזדקק לאשפוז בבית חולים.
• כדי למנוע סיבוכים בטווח הארוך: גם לאחר החלמה מקורונה יש סיכון לסיבוכים ותופעות לוואי בטווח בינוני וארוך, הכוללות בעיות לב ותופעות נוירולוגיות, למשל:
  PIMS – תסמונת זו נחשבת לסיבוך החמור ביותר של הידבקות בנגיף הקורונה בילדים ובני נוער, והיא עלולה להתבטא כמחלה סוערת ומסכנת חיים (רוב הילדים שלקו בה מגיעים לטיפול נמרץ וכ-1%-2% מהם נפטרים). 70%-80% מהילדים הלוקים בתסמונת זו לא סובלים ממחלות רקע כלשהן.
  Long Covid - אחד מכל 8 ילדים מחלימים ממשיך לסבול מתסמינים הנמשכים יותר מ-4 שבועות לאחר המחלה החריפה, למשל עייפות, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי ראש, נדודי שינה ובעיות נשימה. מחקרים אחרונים מראים מגמת עליה בתסמינים נוירולוגיים נוספים: התכווצויות, הפרעות זיכרון, שינויים "דמויי אלצהיימר" בבדיקות הדמיה שמוגדרות כגורם סיכון להפרעות נוירולוגיות עתידיות. כמו כן ממשיכה מגמת העלייה בתחלואה בסוכרת בקרב ילדים מחלימי הקורונה, מגמה זו נצפית במרבית מדינות העולם.
  בנוסף לתופעות שכבר תועדו, יש חשש שבדומה למחלות נגיפיות אחרות – כמו חצבת, חזרת או הפטיטיס – גם לקורונה עשויים להיות השפעות או סיבוכים שיופיעו זמן רב, לעיתים שנים, אחרי המחלה, גם אם בשלב ההדבקה היו תסמינים קלים או היו ללא תסמינים כלל.
• כדי לצמצם הדבקה ותחלואה קשה: למרות מגמת הירידה ברמת המוגנות נגד הדבקה, מחקרים מראים כי בקבוצת הילדים והפעוטות שחוסנו נשמרת רמת מוגנות גבוהה נגד תחלואה קשה, אשפוזים ותמותה, לצד צמצום מתון יותר בסיכון להדבקה.

שאלות של הורים על החיסון לילדים >

אולי עדיף לחכות עוד זמן מה עם החיסון?

רמת המוגנות המיטבית נוצרת רק לאחר השלמת סדרת החיסונים. מאחר שמגמת ההדבקה משמעותית גם בין גלי התחלואה, מומלץ לחסן את הילדים ולא להמתין לגל הבא.

חשוב לדעת כי לפי נתוני ה-CDC, כ-50% ממקרי התחלואה הקשה, האשפוזים והתמותה הופיעו בילדים בריאים. ולכן, למרות שההמלצה למתן החיסון מתמקדת בפעוטות וילדים שנמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קשה בשל מחלות רקע, מומים מולדים או דיכוי חיסוני, משרד הבריאות מאפשר לכל הורה לחסן את ילדיו מגיל חצי שנה ומעלה גם אם בריאים לחלוטין.

האם חיסון ילדים הוא בטוח ומועיל?

שני סוגי החיסונים המוצעים לפעוטות קיבלו את אישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) לילדים ולילדות בני חצי שנה ועד גיל 5. בהתאם לנתוני הניסויים הקליניים בקבוצה זו, שעליהם מבוסס מתן האישור, נמצא כי החיסון בעל פרופיל בטיחות גבוה ומועילות גבוהה כנגד מחלה עם תסמינים, תחלואה קשה, אשפוז או תמותה.

חשוב לדעת: החיסון לא פוגע בגדילה או בפוריות, ואין חשש לחסן בו ילדים וילדות.

מהן תופעות הלוואי לחיסון שנצפו אצל ילדים?

תופעות שדווחו בסמיכות לקבלת חיסון בילדים בגיל חצי שנה ועד גיל 5 כוללות עצבנות , ירידה בתיאבון, ישנוניות יתר, רגישות מקומית ואודם באזור ההזרקה, חום והגדלת בלוטות לימפה מקומיות (נדיר).

תופעות שדווחו לאחר ההזרקה לילדים בגיל 4-2 שנים: כאב באזור ההזרקה, עייפות, אודם מקומי, נפיחות, כאב ראש, חום והגדלת בלוטות לימפה (נדיר).

לא היה הבדל מהותי בתופעות בסמיכות לקבלת חיסון בין ילדים שהחלימו בעבר מקורונה ובין כאלה שלא.

האם יש קשר בין החיסון לדלקת שריר הלב וקרום הלב?

דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ובקרום הלב (פריקרדיטיס) היא תופעה נדירה המופיעה לרוב לאחר מחלות נגיפיות.
לפי מחקרים, מיוקרדיטיס שהתפתח בעקבות החיסון הוא תופעת לוואי נדירה מאוד ולרוב הוא בעל ביטויים קליניים קלים שחולפים תוך פרק זמן קצר, בלי להשאיר נזקים לטווח ארוך לשריר הלב ולתפקודו.

לעומת זאת, נגיף הקורונה עלול לגרום לפגיעה בשריר הלב גם בזמן המחלה הפעילה וגם לטווח ארוך כאשר יש תסמונת רב-מערכתית (PIMS) המתרחשת שבועות לאחר ההחלמה.

הסיכון למיוקרדיטיס בעקבות קורונה גבוה פי 3-4 בהשוואה למיוקרדיטיס על רקע חיסון.

במקרה של ילד או ילדה שחלו בעבר בדלקת בשריר הלב – מומלץ להתייעץ עם קרדיולוג לפני קבלת חיסון.

מתוך זהירות, פעוטות מתחת לגיל 5 שהיה להם אירוע של דלקת בשריר הלב בעבר, בסמיכות לקבלת החיסון או בלי קשר לחיסון – בשלב זה מומלץ לא לחסן.